ארגמון קהה-הקוצים

ארגמון קהה-קוצים (Hexaplex trunculus, banded dye-murex) הוא חילזון ימי טורף ממשפחת הארגמוניים (Muricidae) שבסדר הרכיכות. החילזון חשוב מבחינה היסטורית והלכתית מכיוון ששימש להפקת הצבע תכלת. בנוסף החילזון משמש למאכל במדינות רבות. חילזון זה נפוץ בעיקר לחופי הים התיכון והים השחור, על קרקעית הים בעומקים של מטר אחד עד 20 מטרים.

לקונכייה זו צורת חרוט רחב ואורכה בין 4 ל- 10 ס"מ. בחילזון הבוגר יש צריח גבוה עם שבעה פיתולים. לרוחב הקונכייה יש פסים כהים המשתנים בצורה ובצבע בפרטים שונים. בדפנות הקונכייה בולטים מעין קוצים קהים המשווים לה מראה מחוספס: מכאן השם "קהה-קוצים".

החילזון קהה-הקוצים ניזון מרכיכות, מחלזונות, מצדפות, מדגי גרם ומדגי סחוס מתים, מסרטני נזיר וממגוון של פסולת בשר ממקורות ימיים ויבשתיים.

כאשר התחילו לתרגם את התנ"ך לשפות אחרות, בתחילה תורגמה תכלת ל- hyacinth (צבע הפרח יקינתון), אך ב- King James Version תואר התכלת כ- blue (כחול). מכאן רווחה האמונה כי צבע התכלת חייב להיות דווקא כחול.

ארגמון קהה -קוצים זוהה כחילזון ממנו יוצרה התכלת עבור פתילי הציצית בימי קדם, וכן עבור חלקים במשכן ובגדי הכהונה. סימני החילזון מתוארים במסכת מנחות מ"ד ע"א: ''חלזון זהו גופו דומה לים וברייתו דומה לדג ועולה אחד לשבעים שנה ובדמו צובעין תכלת לפיכך דמיו יקרים''.

חומר הצבע ככזה אינו מצוי בארגמון קהה-קוצים החי; אלא לאחר שמרסקים את הבלוטה התת-זימית, מתרחש תהליך כימי בתגובה עם חמצן האוויר שבו נוצר הצבע באופן ספונטני וגוונה שונה בפרטים שונים בין כחול לסגול. הגוונים השונים מתקבלים בגלל ההרכב הכימי המשתנה מפרטים שונים. המרכיב העיקרי בצבע הוא הצבען 6-monobromo-indigotin (MBI), בתערובת עם כמות קטנה של שני מרכיבים – 6,6'-dibromo-indigotin (DBI)ו- indigotin. ה-DBI הוא צבע הארגמן שהוא סגול. האינדיגוטין הוא צבע כחול, המצוי גם בצבענים ממקור צמחי אינדיגו, איסטיס וקלא אילן. ה-MBI נוצר כחומר סגול הנהפך בחימום קל לצבע הכחול הדרוש.

הודות להרכב האופייני הזה, ניתן לזהות שרידים עתיקים של צמר הצבוע ע"י תכלת באמצעות אנליזה כימית. במקומות רבים בארץ ובשאר אגן הים התיכון נחשפו אתרים ובהם צברי קונכיות של חילזון זה, שברי כדים עם שרידי צבע התכלת, מתקני צביעה, שרידי אריגים צבועים תכלת ועוד.

נשאלה השאלה כיצד השתמשו לצרכי המשכן בחילזון הידוע כבעל חיים טמא [דורשים את הפסוק "למען תהיה תורת ה' בפיך"(שמות י"ג) - "מן המותר בפיך". מכאן למדים שתשמישי קדושה צריכים להיות עשויים מחומרים הבאים מבעלי חיים טהורים (שבת כ"ח ע"ב; קח ע"א)]. מבין התשובות השונות נוכל לציין שהחומר עובר שינוי גדול מרגע יציאתו מהחילזון ויש לנו דבר חדש לגמרי (בלשון המקורות: "נשתנה מראיתו ופנים חדשות באו הנה"). אפשרות נוספת היא שאנו לא נהנים ישירות מחומר הצבען אלא רק ממראהו (בלשון המקורות: "חזותא הוא").

(נלקח גם מתוך: http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=10557&code=960)