ראשית הדרך

בשנת 1969 עורכי האנציקלופדיה התלמודית פנו אל ד"ר ישראל זיידרמן כדי לכלול את עיקרי הדוקטורט של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זיע"א, הרב הראשי לישראל, אשר כתב בשנת 1913 על נושא התכלת , בערך "חילזון" שבאנציקלופדיה. הייתה זו הפעם הראשונה שד"ר זיידרמן נחשף לנושא זה. כמדען ואדם מאמין, ד"ר זיידרמן הכיר את שני התחומים הנחוצים – עולם מדעי החיים והעולם התורני. "עד אז קיימתי את המצווה של קריאת שמע פעמיים ביום ואמרתי את הפסוקים של הפרשה השלישית, אבל לא התעמקתי במיוחד לגבי המשמעות של ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת!", אומר ד"ר זיידרמן.

בעקבות כך החל לחקור את התכלת לאור ממצאיו של הרב הרצוג ובמהלך השנים אף הפך לגורם מוסמך בנושא התכלת בכל העולם. ד"ר זיידרמן חיבר את ההוכחה המדעית לזיהוי מין החילזון קהה-הקוצים כחלזון התכלת העתיקה. הוא חקר גם את המקורות התלמודיים וההלכתיים על התכלת לשם אישוש ממצאיו המדעיים.

עוד בשנות השבעים פנה ד"ר זיידרמן לאוניברסיטת חיפה, שם סיפקו לו מיני חלזונות חיים יוצרי התכלת והארגמן בהתאמה. בניסויים המדעיים שערך בחלזונות, הפיק מהם ד"ר זיידרמן את צבעי התכלת והארגמן. בכך אושש מסקנתו שארגמון קהה-הקוצים הוא אכן מין החילזון המקורי בו השתמשו להכנת התכלת לבגדי הכהן ולציצית.

כדי לקדם את מימון המחקר והפצתו, הוא הקים בשנת 1984 את העמותה "קרן התכלת". פרסום מחקריו ופעילותו הציבורית הובילו להקמת העמותה "פתיל תכלת" ולחידוש קיום מצוות התכלת בציצית הלכה למעשה. ד"ר זיידרמן עוסק לאחרונה בחקר הכימיה של מרכיבי התכלת המגוונים את צבעה, וזאת בשיתוף פעולה עם מדענים במעבדות מחקר בארץ ובחו"ל.